רוני מתלבטת

.

אֲנִי רֹנִּי וַאֲנִי בְּכִתָּה ג.

לָאַחֲרוֹנָה בַּכִּתָּה שֶׁלִּי הַרְבֵּה בָּנוֹת לֹא מְדַבְּרוֹת עִם ל' (בְּכַוָּנָה אֲנִי לֹא כּוֹתֶבֶת אֶת הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ).

אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁאִם אַגִּיד לִבְנוֹת בַּכִּתָּה שֶׁזֶּה לֹא יָפֶה, גַּם אִתִּי לֹא יְדַבְּרוּ.

מָה אַתֶּם מַצִּיעִים לִי לַעֲשׂוֹת?

*כתבו את עמדתכם*

אנו נפרסם את תגובתך לאחר אישור של מפקדת המחנה. בקרוב נפרסם גם חוות דעת של איש מקצוע בנושא.

.

.

.

זוכרים את התלבטותה של לירון? קיבלנו מכם תשובות רבות, כל הכבוד. נפרסם כאן תשובה שאהבנו במיוחד של נועה מחבוש מכיתה ו' בשלהבות חב"ד גדרה. כך כותבת נועה: "לירון היקרה
אני יכולה להבין אותך יום הולדת זה פעם בשנה זה מאוד מאכזב לקבל משהו שאת לא רוצה אבל אבא ואמא זה דבר חשוב הרבה יותר בכל זות הם עדיין ישבו וחשבו ובזבזו מזמנם כדי שתהיה שמחה לכן אני מיעצת לך לשמוח כי יש ילדים אחרים ואני בטוחה שלא מעט] שהיו רוצים להיות במקומך"

הנה תשובתה המקצועית של המפקדה: