חנן ורינת אצל סבתא

חָנָן וְרִנַּת אֲחוֹתוֹ הָלְכוּ לְסַבְתָּא.

סָבְתָא הִגִּישָׁה לָהֶם מְרַק עֲדָשִׁים.

הַמָּרָק לֹא אָהוּב עֲלֵיהֶם בִּמְיֻחָד וְסָבְתָא שָׁאֲלָה: "נוּ, אֵיךְ הַמָּרָק הַטָּעִים שֶׁלִּי?"

אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא רָצָה לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת.

חָנָן אָמַר: סָבְתָא מַמָּשׁ מָרָק מְשֻׁבָּח!

וְרִנַּת אָמְרָה: טוֹב סָבְתָא, אֲבָל אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת עֲדָשִׁים.

מִי לְדַעְתְּכֶם עָנָה נָכוֹן יוֹתֵר?

*כתבו את עמדתכם*

אנו נפרסם את תגובתך לאחר אישור של מפקדת המחנה. בקרוב נפרסם גם חוות דעת של איש מקצוע בנושא.

.